7 באוקטובר 2026
בע"ה כ"ה תשרי תשפ"ז
לכבוד הרב ברק שרגאי שליט״א
מחבר הספר ״נויו של עולם״
שלום וברכה וכט״ס,
עברתי על ספרו כולו בעיון, מכרך לכרך, וניכרת בו יגיעתו הרבה בבירור מקום בית מקדשנו ותפארתנו, מתוך עיון בדברי חז״ל ורבותינו ומתוך בירור המקורות והמציאות. נהניתי מאד מהבירור המעמיק והחשיבה הפורה.
לפני כמה שנים נדרשתי אף אני לסוגיה זו, ושקדתי על בירורה למעלה משנה תמימה בעיון רב. לאחר העיון הגעתי בעניות דעתי לכלל מסקנה שקרוב לוודאי שמקום המקדש הוא מדרום לכיפת הסלע. כך עלה בעניות דעתי מראיות רבות בסוגיות שונות ובפריסה נרחבה מראשונים ואחרונים רבים. ומצאתי בספרו דברים רבים העולים בקנה אחד עם מה שנתברר לי, וכן בירורים וראיות נוספים המחזקים מסקנה זו.
ובכללות העניין יש לזכור, שהמחקר העוסק בהר הבית עדיין לוקה בחסר, מאחר שלא נערכו חפירות שיטתיות בתוכו, וחלק ניכר מן המסקנות נסמך על השערות. לפיכך, אין בכוחן של השערות אלו להכריע כנגד דברי רבותינו כפי שאני מבינם בעוניי.
בין היתר השתכנעתי שה"מסורת" שכביכול קודש הקודשים הוא במקום הכיפה, אינה מבוססת כדבעי. בראש ובראשונה מדברי הכפתור ופרח שהיה מרבותינו הראשונים, בפרק ו׳ בבירור גבולות הקודש לא סמך על מקום הכיפה ועל הזיהוי הרווח של הסלע שבתוכה כאבן השתיה. והעדר כל התייחסות לזיהוי זה, דווקא במקום שבו הוא מברר את גבולות הקודש הלכה למעשה, הלא דבר הוא. ומשיקולים נוספים שאין כאן המקום לפורטם נוכחתי שאי אפשר להתבסס על ה"מסורת" הזאת. והעידו בפני אנשים נאמנים שבירושלים היתה מסורת ביד גדולי ישראל (המהרי"ל דיסקין זיע"א ור' אלעזר מנחם מנדל מלעלוב זיע"א ועוד רבים, ושמסורת היתה בידיהם מקדמת דנא) שהמקום הוא מול רחבת הכותל בסמוך לעזרת נשים. וזו גם הסיבה שמנהג רווח בישראל הרבה דורות להתפלל אנכית לכותל ולא לצודד שמאלה. ויעוין בתשובת הגר"מ שטרנבוך שליט"א, תשובות והנהגות ח"ג סי' לט, שכל דבריו שם קילורין לעינים.
על כן, אין לזוז מן הקבלות המסורות לנו מחז״ל, אשר לענ"ד לפי העולה מן הבירור מסתבר מאוד שמקום המקדש היה בצד הדרומי של המתחם. כך עלה בידי בע"ה לאחר העיון, וקריאת ספרו הוסיפה חיזוק לדברים, עד אשר יערה עלינו השם רוח ממרום ונזכה לראות עין בעין בגילוי האמת ובבניין בית חיינו ותפארתנו.
אשריו שזכה לקיים ״לשכנו תדרשו״ בעמל התורה ובדרישת מקום מקדשנו. יהי רצון שיזכה לכוון לאמיתה של תורה ולהוסיף להאיר עיני הלומדים, ונזכה כולנו במהרה אף לקיום ״ובאת שמה״, לעלות וליראות בבית חיינו ותפארתנו, בבניין בית המקדש במהרה בימינו, אמן.
בברכת התורה, ובציפיה גדולה לבנין אריאל במהרה,
שמואל טל
גילוי מקום המקדש בהר הבית
מחקר המבוסס על דברי חז״ל, רבותינו הראשונים והאחרונים, מקורות היסטוריים ומחקר שטח.
בירור יסודי בדברי חז״ל ורבותינו הראשונים והאחרונים, אשר לדעת כולם אבן השתיה היתה אבן מיטלטלת - ולא אותו הסלע הנמצא תחת כיפת הסלע.
חקירה בענין מקום המקדש בהר המוריה וגילוי המסורת התלמודית שהמקדש לא נבנה בראש ההר, היכן שכיפת הסלע, אלא בשיפועו הדרומי.
שני המבנים העומדים בימינו בהר הבית אינם מעשה ידי המוסלמים, אלא הם שתי כנסיות נוצריות שהנוסעים הביזאנטיים הקדמונים מציינים אותם בשמותם בפירוש.
גילוי מסורה עתיקה בכתבי רבותינו הראשונים שביקרו בירושלים, ואמרו שמקום שריפת הפרה נמצא במעלה הר הזיתים, ממזרח ל״יד אבשלום״ ו״קבר זכריה״ וכנגד דרום הר הבית.
צילומי אינפרא-אדום ייחודיים הנחשפים כאן לראשונה, התומכים במסקנות הספר.
למעלה מ-800 עמודים של מחקר יסודי, המבוסס על דברי חז״ל, רבותינו הראשונים והאחרונים, מקורות היסטוריים ומחקר שטח — בליווי עשרות תצלומים, מפות והמחשות מאירות עיניים.
לראשונה נחשפים צילומי אינפרא-אדום ייחודיים, אשר על-פי המחקר המובא בספר מגלים את שרידי המקדש הטמונים מתחת למפלס הר הבית.
הספר חושף גילויים מפתיעים על תולדות הר הבית לאחר החורבן, על הדרך שבה הוסתר מקום המקדש לאורך הדורות, ועל העדויות ההיסטוריות, התורניות והארכיאולוגיות המצטרפות לכדי תמונה חדשה ומקיפה.
מכתבי ההסכמה המלאים מובאים בפתח הספר.
״מסע מרתק לאיתור מקום המקדש האמיתי״
אוסף גליונות
מיקומה האמיתי של אבן השתיה, ועוד שורה של גילויים מסעירים בספר חדש!
JDN
מיקומה האמיתי של אבן השתייה? גילויים תקדימיים שמנפצים את כל המיתוסים
בחדרי חרדים
סקירה על הספר בעיתון ׳יתד נאמן׳
יתד נאמן
מחקר חדש טוען: מקום בית המקדש היה בדרום הר הבית
ערוץ 7
לשאלות על הספר והמחקר, להזמנות מרוכזות למוסדות ולבתי מדרש, או לתיאום הרצאה - השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
הצטרפו למסע המחקר אל מקום המקדש — למעלה מ-800 עמודים, עשרות מפות ותצלומים, וצילומי אינפרא-אדום הנחשפים לראשונה.
לרכישת הספרמאמרים ופרסומים בעניין מקום המקדש בזמן הזה.
מערכת ניהול מאמרים · מחוברת לשרת
הפרסום מיידי: כל מאמר שנשמר כאן מופיע באתר מיד, לכל הגולשים, בלי צורך בהעלאת קבצים.
כפתור הייבוא נועד לשימוש חד־פעמי: הוא מעביר לשרת את המאמר שכבר מוטמע בעמוד. אל תלחץ עליו יותר מפעם אחת, כדי לא ליצור כפילות.